Get Adobe Flash player
    דף הבית

     

     
    ברוכים הבאים לאתר החדש והייחודי בעת הקמתו העוסק בענף הפסנתרים, שחנכתי ב-1.9.2000 לטובת ציבור המתעניינים בנושא בכלל ולטובת ציבור לקוחותי בפרט. אני שמח שקפצתם לביקור ותקוותי שתמצאו באתר הן ענין כללי והן מענה ספציפי למבוקשכם ושתשובו לבקר בו בעתיד. 

     יצירת קשר

     

     

    שלום רב,
    כמי שעוסק בכיוון ותיקון פסנתרים החל משנת 1979 ברור לי זה מכבר שפסנתר הוא הרבה יותר מכלי נגינה, והכרתו רק מההיבט הזה גורמת להחמצת חלק גדול מסיפורו.
    התבוננו סביב וראו זה פלא - בעוד מכשירים שונים המשמשים אותנו מומצאים או מתחדשים ללא הרף, פסנתר (כמו גם כלי נגינה מסורתיים אחרים) הוא מכשיר שמלווה את האנושות למעלה מ-300 שנה (אמנם היו בו שינויים ושיפורים אבל הרעיון הטכנולוגי הבסיסי עודו שריר וקיים), המוסיקה שנכתבה לו היא בת אל-מוות ולכן עתיד להישאר איתנו לעוד מאות שנים.
    מזה שנים רבות אני מגלגל את רעיון הכנת הרצאה מקיפה על הנושא. 
    לשם כך למדתי וקראתי את כל הניתן (באנגלית), סיירתי בעשרות מוזיאונים במדינות מפתח בתולדות הפסנתר וכעת אני מוכן עם הרצאה משולבת במצגת (שלמיטב ידיעתי איש עוד לא עשה כמוה בעולם) שאשמח להציגה בפניכם. 
    כיצד הגיעו יצרני נגינה של דור ימי הביניים המאוחרים להכרה שיש להפעיל כלי נגינה באמצעות קלידים, מדוע היה "צורך" בהמצאת הפסנתר, כיצד פילס לעצמו הפסנתר מקום ככלי המקלדת הבכיר למרות שהקלאויכורד והצ'מבלו קדמו אותו ב 300 שנה, פיתוחים ושיפורים לאורך הדרך וגם רעיונות לפיתוח שנכשלו, התפשטותו ברחבי העולם- על כל אלה ועוד ועוד אספר בהרצאתי המגובה בתמונות שאת חלקן הגדול צילמתי בעצמי.
    ההרצאות מיועדות הן למוסדות להוראת נגינה, הן לפורומים של מורים ותלמידיהם והן בסלון ביתי של כל אחד מכם כסוג של ערב תרבותי בפני חברים ומוזמנים אישיים, והיא מותאמת לקבוצות גיל שונות. אורכה של ההרצאה כשעה וחצי.
    אני סמוך ובטוח שכל מי שיהיה נוכח, הן נגנים פעילים והן חובבי מוסיקה ותרבות מן השורה, גם ילמד וגם יהנה מהכרת זויות אחרות של הפסנתר.
    בסוף ההרצאה יינתן זמן לשאלות ותשובות.
    אשמח לשתף אתכם בחוויה ואודה אם תעבירו את המידע למי שהינכם סבורים שעשוי למצוא בו עניין.
    לפרטים נוספים אנא צרו קשר בטלפון או בדוא"ל.
    שלכם,
    משה פורת  

     

    תמונת הפסנתר מסיינה

     

    "הפסנתר הכפול" שנבנה על-ידי מתיאס מולר בוינה בשנת 1791
    הפסנתר נמצא באקדמיה ע"ש ברטולומיאו כריסטופורי בפירנצה, איטליה

     

     

    כמי שעוסק בכיוון פסנתרים משנת 1979, תמיד הנחו אותי טיב העבודה טיב השרות ונאמנות ללקוחותי. כניסתו של האינטרנט לחיינו מאפשרת לי לשפר ולייעל את השירות, באמצעות אתר זה. בכוונתי להכניס בו בעתיד שינויים שיפורים ותוספות, ואשמח להיות לשם כך בקשר עם המבקרים באתר. כל זאת עד לשנת ... 2030 בה אני מקווה לפרוש בשיבה טובה.

    באתר זה תמצאו מידע מגוון הכולל מספר מאמרים כלליים בקשר לפסנתרים, בענין קניית פסנתרים חדשים ומשומשים, על תחזוקת פסנתרים בתנאי שמוש ובתנאי נטישה, על תקלות שניתן לפתור לעיתים
    לבד ועוד. כמו-כן תוכלו למצוא רשימת מורים מומלצים ואיזורי ההוראה שלהם, רשימת פסנתרנים ומוסיקאים אחרים שמקבלים הזמנות לאירועים, לוח מודעות למכירת פסנתרים משומשים בשוק הפרטי
    ועוד ועוד. אני מאחל לכם גלישה מהנה ופוריה באתר, ומזמין אתכם לפנות אלי בכל ענין ע"פ מספרי הטלפון שמצוינים לעיל.

    אגב, אם ברצונכם לפרסם באתר סיפור מיוחד הקשור לפסנתר (אם אפשר בצירוף תמונה), אשמח להציגו בדף שיופיע בעתיד באתר.



    לשירותכם תמיד,

    להתראות משה

    גישתי הכללית לגבי תחזוקת פסנתרים ביתיים
    מתוך מכלול המוצרים שאנו מחזיקים בבתינו, פסנתר כמכשיר הינו מוצר מאוד ייחודי, וייחודיותו מתבטאת בעיקר בשתי תכונות : האחת - הפסנתר הינו מכשיר מיושן מאוד מבחינה טכנולוגית (כולל החדישים ביותר) שלא חלו בו שינויים משמעותיים מאז הרבע הראשון של המאה ה-20, והשניה - שלמרות "פיגורו" הטכנולוגי אורך חייו ארוך פי כמה וכמה יותר מאשר כל מכשיר ביתי אחר.
    כאשר מצרפים שתי תכונות אלו יחדיו, חייבים להגיע למסקנה שפסנתרים זקוקים וראויים ליחס חם אוהד לאורך זמן כדי שיזכו לאורך ואיכות חיים מירביים. לצערי, מעטים הפסנתרים שזוכים ליחס שכזה, מה שמחייב אותי כאשר אני מגיע לפסנתר שהמרחק בין מצבו הנוכחי ולבין הפוטנציאל הטמון בו גדול, להחליט לאן פני מועדות מהבחינה המקצועית.

    בנקודה זו קיימות שתי גישות קיצוניות אפשריות ועוד מספר גישות ביניים. גישה קיצונית אחת גורסת שעלי לעשות כל שניתן כדי להביא את הפסנתר לרמה הטובה ביותר האפשרית, וגישה קיצונית אחרת גורסת שעלי להביא כל פסנתר אך ורק לרמה שתרצה את צרכיו של המנגן העיקרי שלו. בדרך-כלל אני מציג לבעלי הפסנתרים את שתי האפשרויות ועוד מספר אפשרויות ביניים, אולם אם אני מתבקש להכריע בין הגישות האפשריות, כמעט תמיד אתמוך בגישת המינימום שבמסגרתה אשאף להגיע לנקודה שבה המנגן העיקרי יאמר לי לאחר סיום עבודתי שרמת ביצועי הפסנתר משביעה את רצונו ואז אדע ש"קלעתי למטרה" מבלי שגרמתי לבעלי הפסנתר להוצאה כספית בלתי נחוצה. לגישתי זאת שאותה אני מעדיף, יש יוצא מן הכלל אחד: במידה ואני מזהה מצב שבו הימנעות מלעשות דבר מה עלולה לגרום לנזק או בעיה בזמן קרוב או רחוק, או במידה ואני מזהה תקלה שבהתהוות, אני בהחלט יוזם פעולה מונעת גם אם לכאורה אין צורך לעשותה באופן מידי.

    על דבר אחד אני משתדל שלא לדלג והוא על שכנוע כל בעל פסנתר שנקלע בדרכי, שמאחר ורמת הפסנתרים בעולם, בתהליך איטי אך מתמיד , מאמצעה של המאה ה-20 ועד תחילת המאה ה-21, נמצאת בסימן ירידה (מסיבות שתפורטנה במאמר העוסק בהתפתחות הפסנתר) , זוהי מעין "מצווה" מוסיקלית לשמור על פסנתרים ישנים, שכן ככל שהפסנתר ישן יותר ניתן להניח ברמת סבירות גבוהה ביותר, שאותו פסנתר כשהיה חדש היה טוב כמעט מכל מקביליו המודרניים. גודלו של הפער שבין מצבו הנוכחי של פסנתר ובין הפוטנציאל שטמון בו תלוי אך ורק ברמת התחזוקה שלה זוכה הפסנתר מבעליו לאורך שנותיו.

    במובן מסויים, פסנתרים ישנים הם "שמורות טבע מוסיקליות" והיחס לו הם זוכים חייב להיות בהתאם. כאן המקום לומר שגם פסנתרים שאינם בשימוש זמן רב חייבים להיות בשגרת תחזוקה, שכן במובנים רבים הם עלולים להפגע יותר מפסנתרים פעילים משום שבעיות מסוימות אופיניות רק לפסנתרים שבמצב "נטישה", וגם משום שבהעדר מנגן קבוע אין מי שיתריע על בעיות, במידה שהן קיימות.


     

    כיצד לומדים כיוון פסנתרים

    כיוון פסנתרים הוא מסוג המקצועות שמשתייכים לקבוצת המקצועות החופשיים שאינם מגדירים באופן רשמי את מסלול , משך ההכשרה, צורת ומקום ההכשרה, ואין דרישה מהעוסקים במקצוע להיות בעלי תעודה או רשיון לעיסוק במקצוע כתנאי לעיסוק במקצוע. אולם, גם בלי כל אלה, מי שמעונין לעסוק במקצוע זה חייב למצוא מסגרת כלשהי בה יוכל לפתח את הכישורים הנדרשים.

    שלוש הן הדרכים המקובלות ללימוד המקצוע שכל אחד מאיתנו העוסקים בו עבר את אחת מהן:

    1) הכשרה במפעל לפסנתרים; 2) הכשרה בבית מלאכה לתיקון ושיפוץ פסנתרים; 3) לימוד בבית-ספר / מכללה מסודרים.

    1) בכל מפעל לייצור פסנתרים נדרשים בעלי מקצוע בתחומים שונים ומגוונים כגון נגרים, צבעים, מניחי מיתרים וברגי כיוון, מבצעי איזונים (רגולציה) מכוונים, ועוד ועוד.

    מפעלים מעבירים קורסים המשולבים בעבודה לכל אחד מהמקצועות שנדרשים בתהליך הייצור.

    כיוון פסנתר הוא אחת הפעולות האחרונות שמתבצעות לקראת סופן של תהליך הייצור, ולשם כך מכשירים המפעלים מכווני פסנתרים.

    2) כמעט לכל חנות שמוכרת פסנתרים ישנו ב"חצר האחורית" בית מלאכה לתיקון ושיפוץ פסנתרים ישנים. מטרת קיומו של בית מלאכה כזה הוא לאפשר לרוכשי פסנתרים שהפרוטה אינה מצויה בשפע בכיסם אופציה זולה יותר מאשר פסנתרים חדשים. מאחר ואחד ממרכיבי העלות הוא שכר העבודה המשולם לעובדים, מעדיפים בעלי/ מנהלי בתי מלאכה אלה להעסיק מתלמדים בשכר עבודה נמוך (אך ללא תשלום שכר לימוד) והם לומדים לכוון פסנתרים כאחד מהשלבים הסופיים של שיפוץ פסנתרים.

    3) וישנה השיטה הממוסדת שבה לומדים בבית-ספר טכני או במכללה בתכנית לימודים מסודרת ומתוכננת לקראת תעודת גמר מטעם המוסד.
    אני, עבדכם הנאמן, הוכשרתי כך במכללה בלונדון ששמה "London college of furniture"

    לפיכך, על מי שמעונין להצטרף לשורותינו מכווני הפסנתרים לבחור לעצמו את השיטה והמקום ללימוד המקצוע, וברוכים הבאים.

     

     

    שירותים שאני מבצע עבור לקוחותי


    כוון ותיקון פסנתרים בכל הארץ.
    שיפוצים מקיפים.
    ייעוץ טלפוני ללא תשלום.
    בדיקות לפני קניה.
    הערכות לצרכים שונים, כגון, לחברות ביטוח.
    סיוע לתלמידי בית-ספר שמעונינים להגיש עבודות בנושא הפסנתר.
    הספקת אביזרים שונים כגון כסאות ומטרונומים ישירות לבית הלקוח.
    סיוע ללקוחות במכירת פסנתרים שבבעלותם כולל איחסון.
    (מספר המקומות מוגבל)
    מכירת פסנתרים משופצים כולל כיוון ואחריות עד 10 שנים.
    השכרת פסנתרים לפרקי זמן קצרים וארוכים.