ברוכים הבאים!

ברוכים הבאים לאתר הייחודי בעת הקמתו העוסק בענף הפסנתרים, שחנכתי ב-1.9.2000 לטובת ציבור המתעניינים בנושא בכלל ולטובת ציבור לקוחותי בפרט. אני שמח שקפצתם לביקור ותקוותי שתמצאו באתר הן ענין כללי והן מענה ספציפי למבוקשכם ושתשובו לבקר בו בעתיד.

האתר הינו אינפורמטיבי בלבד, לצערי אין ביכולתי לקבל לקוחות חדשים.

 

תמונת הפסנתר מסיינה

 

"הפסנתר הכפול" שנבנה על-ידי מתיאס מולר בוינה בשנת 1791
הפסנתר נמצא באקדמיה ע"ש ברטולומיאו כריסטופורי בפירנצה, איטליה

 

 

כמי שעוסק בכיוון פסנתרים משנת 1979, תמיד הנחו אותי טיב העבודה טיב השרות ונאמנות ללקוחותי. כניסתו של האינטרנט לחיינו מאפשרת לי לשפר ולייעל את השירות, באמצעות אתר זה. בכוונתי להכניס בו בעתיד שינויים שיפורים ותוספות, ואשמח להיות לשם כך בקשר עם המבקרים באתר. כל זאת עד לשנת ... 2030 בה אני מקווה לפרוש בשיבה טובה.

באתר זה תמצאו מידע מגוון הכולל מספר מאמרים כלליים בקשר לפסנתרים, בענין קניית פסנתרים חדשים ומשומשים, על תחזוקת פסנתרים בתנאי שמוש ובתנאי נטישה, על תקלות שניתן לפתור לעיתים
לבד ועוד. כמו-כן תוכלו למצוא רשימת מורים מומלצים ואיזורי ההוראה שלהם, רשימת פסנתרנים ומוסיקאים אחרים שמקבלים הזמנות לאירועים, לוח מודעות למכירת פסנתרים משומשים בשוק הפרטי
ועוד ועוד. אני מאחל לכם גלישה מהנה ופוריה באתר, ומזמין אתכם לפנות אלי בכל ענין ע"פ מספרי הטלפון שמצוינים לעיל.

אגב, אם ברצונכם לפרסם באתר סיפור מיוחד הקשור לפסנתר (אם אפשר בצירוף תמונה), אשמח להציגו בדף שיופיע בעתיד באתר.



לשירותכם תמיד,

להתראות משה



גישתי הכללית לגבי תחזוקת פסנתרים ביתיים
מתוך מכלול המוצרים שאנו מחזיקים בבתינו, פסנתר כמכשיר הינו מוצר מאוד ייחודי, וייחודיותו מתבטאת בעיקר בשתי תכונות : האחת - הפסנתר הינו מכשיר מיושן מאוד מבחינה טכנולוגית (כולל החדישים ביותר) שלא חלו בו שינויים משמעותיים מאז הרבע הראשון של המאה ה-20, והשניה - שלמרות "פיגורו" הטכנולוגי אורך חייו ארוך פי כמה וכמה יותר מאשר כל מכשיר ביתי אחר.
כאשר מצרפים שתי תכונות אלו יחדיו, חייבים להגיע למסקנה שפסנתרים זקוקים וראויים ליחס חם אוהד לאורך זמן כדי שיזכו לאורך ואיכות חיים מירביים. לצערי, מעטים הפסנתרים שזוכים ליחס שכזה, מה שמחייב אותי כאשר אני מגיע לפסנתר שהמרחק בין מצבו הנוכחי ולבין הפוטנציאל הטמון בו גדול, להחליט לאן פני מועדות מהבחינה המקצועית.

בנקודה זו קיימות שתי גישות קיצוניות אפשריות ועוד מספר גישות ביניים. גישה קיצונית אחת גורסת שעלי לעשות כל שניתן כדי להביא את הפסנתר לרמה הטובה ביותר האפשרית, וגישה קיצונית אחרת גורסת שעלי להביא כל פסנתר אך ורק לרמה שתרצה את צרכיו של המנגן העיקרי שלו. בדרך-כלל אני מציג לבעלי הפסנתרים את שתי האפשרויות ועוד מספר אפשרויות ביניים, אולם אם אני מתבקש להכריע בין הגישות האפשריות, כמעט תמיד אתמוך בגישת המינימום שבמסגרתה אשאף להגיע לנקודה שבה המנגן העיקרי יאמר לי לאחר סיום עבודתי שרמת ביצועי הפסנתר משביעה את רצונו ואז אדע ש"קלעתי למטרה" מבלי שגרמתי לבעלי הפסנתר להוצאה כספית בלתי נחוצה. לגישתי זאת שאותה אני מעדיף, יש יוצא מן הכלל אחד: במידה ואני מזהה מצב שבו הימנעות מלעשות דבר מה עלולה לגרום לנזק או בעיה בזמן קרוב או רחוק, או במידה ואני מזהה תקלה שבהתהוות, אני בהחלט יוזם פעולה מונעת גם אם לכאורה אין צורך לעשותה באופן מידי.

על דבר אחד אני משתדל שלא לדלג והוא על שכנוע כל בעל פסנתר שנקלע בדרכי, שמאחר ורמת הפסנתרים בעולם, בתהליך איטי אך מתמיד , מאמצעה של המאה ה-20 ועד תחילת המאה ה-21, נמצאת בסימן ירידה (מסיבות שתפורטנה במאמר העוסק בהתפתחות הפסנתר) , זוהי מעין "מצווה" מוסיקלית לשמור על פסנתרים ישנים, שכן ככל שהפסנתר ישן יותר ניתן להניח ברמת סבירות גבוהה ביותר, שאותו פסנתר כשהיה חדש היה טוב כמעט מכל מקביליו המודרניים. גודלו של הפער שבין מצבו הנוכחי של פסנתר ובין הפוטנציאל שטמון בו תלוי אך ורק ברמת התחזוקה שלה זוכה הפסנתר מבעליו לאורך שנותיו.

במובן מסויים, פסנתרים ישנים הם "שמורות טבע מוסיקליות" והיחס לו הם זוכים חייב להיות בהתאם. כאן המקום לומר שגם פסנתרים שאינם בשימוש זמן רב חייבים להיות בשגרת תחזוקה, שכן במובנים רבים הם עלולים להפגע יותר מפסנתרים פעילים משום שבעיות מסוימות אופיניות רק לפסנתרים שבמצב "נטישה", וגם משום שבהעדר מנגן קבוע אין מי שיתריע על בעיות, במידה שהן קיימות.


 

כיצד לומדים כיוון פסנתרים

כיוון פסנתרים הוא מסוג המקצועות שמשתייכים לקבוצת המקצועות החופשיים שאינם מגדירים באופן רשמי את מסלול , משך ההכשרה, צורת ומקום ההכשרה, ואין דרישה מהעוסקים במקצוע להיות בעלי תעודה או רשיון לעיסוק במקצוע כתנאי לעיסוק במקצוע. אולם, גם בלי כל אלה, מי שמעונין לעסוק במקצוע זה חייב למצוא מסגרת כלשהי בה יוכל לפתח את הכישורים הנדרשים.

שלוש הן הדרכים המקובלות ללימוד המקצוע שכל אחד מאיתנו העוסקים בו עבר את אחת מהן:

1) הכשרה במפעל לפסנתרים; 2) הכשרה בבית מלאכה לתיקון ושיפוץ פסנתרים; 3) לימוד בבית-ספר / מכללה מסודרים.

1) בכל מפעל לייצור פסנתרים נדרשים בעלי מקצוע בתחומים שונים ומגוונים כגון נגרים, צבעים, מניחי מיתרים וברגי כיוון, מבצעי איזונים (רגולציה) מכוונים, ועוד ועוד.

מפעלים מעבירים קורסים המשולבים בעבודה לכל אחד מהמקצועות שנדרשים בתהליך הייצור.

כיוון פסנתר הוא אחת הפעולות האחרונות שמתבצעות לקראת סופן של תהליך הייצור, ולשם כך מכשירים המפעלים מכווני פסנתרים.

2) כמעט לכל חנות שמוכרת פסנתרים ישנו ב"חצר האחורית" בית מלאכה לתיקון ושיפוץ פסנתרים ישנים. מטרת קיומו של בית מלאכה כזה הוא לאפשר לרוכשי פסנתרים שהפרוטה אינה מצויה בשפע בכיסם אופציה זולה יותר מאשר פסנתרים חדשים. מאחר ואחד ממרכיבי העלות הוא שכר העבודה המשולם לעובדים, מעדיפים בעלי/ מנהלי בתי מלאכה אלה להעסיק מתלמדים בשכר עבודה נמוך (אך ללא תשלום שכר לימוד) והם לומדים לכוון פסנתרים כאחד מהשלבים הסופיים של שיפוץ פסנתרים.

3) וישנה השיטה הממוסדת שבה לומדים בבית-ספר טכני או במכללה בתכנית לימודים מסודרת ומתוכננת לקראת תעודת גמר מטעם המוסד.
אני, עבדכם הנאמן, הוכשרתי כך במכללה בלונדון ששמה "London college of furniture"

לפיכך, על מי שמעונין להצטרף לשורותינו מכווני הפסנתרים לבחור לעצמו את השיטה והמקום ללימוד המקצוע, וברוכים הבאים.

 

 

שירותים שאני מבצע עבור לקוחותי


כוון ותיקון פסנתרים בכל הארץ.
שיפוצים מקיפים.
ייעוץ טלפוני ללא תשלום.
בדיקות לפני קניה.
הערכות לצרכים שונים, כגון, לחברות ביטוח.
סיוע לתלמידי בית-ספר שמעונינים להגיש עבודות בנושא הפסנתר.
הספקת אביזרים שונים כגון כסאות ומטרונומים ישירות לבית הלקוח.
סיוע ללקוחות במכירת פסנתרים שבבעלותם כולל איחסון.
(מספר המקומות מוגבל)
מכירת פסנתרים משופצים כולל כיוון ואחריות עד 10 שנים.
השכרת פסנתרים לפרקי זמן קצרים וארוכים.